היומן של רונן שמחון

האם פתרונות טכנולוגיים טובים הם המפתח להצלחת הפרויקט?

לפני מספר ימים קיימתי שיחה עם מספר עמיתים שנדדה באופן בלתי צפוי לנושא המדדים להצלחת פרויקט בתחום המחשוב. למרבה הפתעתי צץ בי מהנדס התעשיה וניהול שבי וציין את 3 הפרמטרים המסורתיים שבהם מתהדרים מנהלי פרויקטים: לו"ז, תכולה ותקציב. לעומת טענתם שהצלחה נמדדת, בכך שבסופו של דבר הלקוח מרוצה ושעושים שימוש בפתרון שגם מביא להתיעלות ארגונית.

למה בכלל עובדי ה-IT מוכנים להיות גולגלות של המדינה?

מעולם לא חשבתי להביע את דעתי האישית בנושא גולגלות ה-IT. הדבר ששינה את דעתי הוא מכרז הגולגלות הראשי שפרסם החשב הכללי במשרד האוצר.

אני שונא את המונח גולגולת, כי הוא לא ראוי ולא מכבד, אבל המונח שירותים מקצועיים הוא מכבסת מילים שמנסה ליפות את העובדה שאירגונים שזקוקים לשירותים מקצועיים אינם מוכנים להעסיק אתכם ישירות. חשוב שכל עובדי ה-IT שעובדים כגולגולת תזכרו - רואים אתכם כגולגלות ומתייחסים אילכם בהתאם ואתם לא שונים בכלום מאותם עובדי ניקיון או שומרים שגם הם גולגלות. הדבר היחיד ששונה הוא שלכם יש מקצוע ורובכם אקדמאיים.

מיד עם הפרסום יצאו חברות כוח האדם הגדולות בכל זעקה על המחירים העלובים שמשרד האוצר מוכן לשלם לגולגולת. מצד שני צועק האוצר כי ריווחיות ספקי ה-IT בהשמת כוח אדם היא שערורייתית.

מה חשיבות של מסמך ה- SOW בפרויקט Turn-Key?

לאחרונה אנחנו שומעים וקוראים יותר על חברות אינטגרציה גדולות הנתבעות ע"י לקוחותיהם על אי האספקת שירותים בהתאם למסגרת החוזית. הייתי שואל את השאלה האם בית משפט הוא מוצא ראוי לסוגיה מסחרית. ברור לכולם שבית משפט הוא לא מוצא ואפילו לא מיזעור נזקים כי הנזק לכל הצדדים נגרם וגם אם אחד הצדדים צודק או אפילו שניהם בכל מקרה שני הצדדים מפסידים.

מה שגוי במחשבה שפתרונות SAAS מתאימים לחברות קטנות ובינוניות בלבד?

משום מה כשאני מדבר על פתרונות SAAS עם גורמים בשוק הישראלי (זה נכון גם לשוק העולמי) קיימת תפיסה מוטעת שגישה זו מתאימה לצרכים פשוטים של ארגונים קטנים ובינוניים (SMB) ולא לארגונים גדולים שיש להם צרכים מורכבים.

ומתברר כי ג'נרל אלקטריק, אחת החברות הגדולות ביותר בעולם הכריזה לקראת סוף 2008 כי היא בשלבי סיום של יישום והטמעה של מערכת לניהול ספקים (SIM) במתכונת On-Demand. הגורם המרכזי שהוביל ליישום זה היה הצורך בשינוי תהליכי שרשרת ההספקה ברמה גלובלת בכל יחידות הארגון ברחבי העולם.

אני זוכר שבשיעור הראשון בקורס אסטרטגיה עסקית במסגרת לימודי התואר השני המנהל עסקים העלה המרצה את סוגית ההחלטות. בעברית אנחנו מדברים על "קבלת החלטות" ולעומת זאת באנגלית מדברים על "עשית החלטות" ("Decision Making"). כשיורדים לעומק הדברים ההבדל בגישה הוא משמעותי. בעבר כבר שמעתי שאומרים שאנחנו לא יודעים לעשות החלטות ואנחנו לא אוהבים לקבל החלטות. כשגיליתי את שירות Zapproved מיד נזכרתי בסוגיה זו.