פוסט זה הוא חלק שלישי בדרך להבנת אסטרטגית ה-Social CRM. בפרק הראשון חידדנו את ההבדל בין ה-CRM המסורתי ל-Social CRM שמבסס על הנחת יסוד פשוטה שארגון יכול לתקשר עם הלקוחות שלו על בסיס הצרכים שלהם ולא על בסיס כללים עסקיים. בחלק השני התמקדנו במרכיב היסוד של Social CRM שזאת אסטרטגית Customer Engagement. אבל עדיין לא ברור למה בכלל אנחנו צריכים SCRM ועל זה אדבר הפעם.

פוסט זה הוא חלק שני בדרך להבנת אסטרטגית ה-Social CRM. בפרק הראשון חידדנו את ההבדל בין ה-CRM המסורתי ל-Social CRM שמתבסס על הנחת יסוד פשוטה שארגון יכול לתקשר עם הלקוחות שלו על בסיס הצרכים שלהם ולא על בסיס כללים עסקיים. בחלק זה נתמקד במרכיב היסוד של Social CRM שזאת אסטרטגית Customer Engagement.

אני חוזר שוב לנושא ה-Social CRM וזאת לאחר שכבר כתבתי שני פוסטים בנושא (Social CRM טרנד או הכרח מעשי ו-האתגרים שצריך להתמודד כשבאים ליישם את אסטרטגית ה-Social CRM), ולאחר סדרת מאמרים בנושא השפעת הרשתות החברתיות על ארגונים. הסיבה היא מאוד פשוטה, כי זה אחד הנושאים החמים בשוק ואני חוזר ונישאל ע"י לקוחות שלי מה זה Social CRM. בכל מקום שהנושא עולה אני מוצא שהבילבול בתחום הוא עצום. גם כאלו שמתיימרים להיות מומחים בתחום ה-CRM נופלים במלכודת של ה-CRM המסורתי ולא מצליחים לעבור את המשוכה החברתית וההבנה שכללי המשחק השתנו.

מחלקת המחקר של חברת אתוסיה השלימה בימים אלה את סקר השכר והביקוש לעובדים לרבעון השלישי של 2012. הסקר לרבעון זה, הכולל את תקופת חגי תשרי, מצביע על שוק שהוא אמנם יציב, אך מאופיין בהאטה הנובעת מאי-ודאות בשווקים. אחד הממצאים העיקריים: הזמן הממוצע לאיוש תפקידים עלה באופן חד – בתעשיית ההייטק הגיע זמן האיוש הממוצע לשיא של 9 שבועות, ובתעשיית הביוטק – ל-7.5 שבועות.

פרופ' דניאל כהנמן מספר סיפור אישי על תהליך קבלת החלטות שמוביל פרויקט בהכרח לכישלון. מתוך הניסיון האישי הוא בונה מתודולוגית לחיזוי הכישלון כבר בשלבים שלפני קבלת ההחלטה על הפרויקט. מאחר שלא רבים מוכנים להודות בכישלון של פרויקט אני אזכיר שהצלחה של פרויקט נמדדת בשלושה פרמטרים בלבד: לו"ז, תקציב ותכולה. כמה פרויקטים שעומדים ב-3 הפרמטרים אתם מכירים.

ועכשיו למאמר: http://ideas.calcalist.co.il/?p=1162&utm_source=activetrail&utm_medium=email&utm_campaign=ideas-30-9