- סימנטק מדווחת תוצאות רבעון ראשון של שנת הכספים 2011
- שת"פ אמריקאי-ישראלי: בלאט לפידות ו- NexGen מארה"ב חתמו הסכם לביצוע פרוייקטים משותפים בתחום Salesforce.com בארה"ב
- טופ סולושנס הכריזה על הקמת פורום משתמשי ActionBase
- לקוחות פיי-פאל ממשיכים להיות הקורבנות העיקריים של מתקפות פישינג – על פי דו"ח ניטור הספאם של מעבדת קספרסקי לחודש יוני
- מטריקס השלימה יישום מערכת ERP ופורטל ארגוני מבוססי מערכת "תפנית" ב–HOT-STOP - משווקת חברת HOT בנקודות מכירה בקניונים
- Top-Q הטמיעה מערך בדיקות תוכנה אוטומטיות בחברת קארד גארד
- דאסו סיסטמס משיקה את פלטפורמת V6R2011
- סימנטק מרחיבה הזדמנויות לשותפים עם התמחות מתקדמת בעסקים קטנים
- סדרת כונני הגיבוי G של סמסונג זכתה בפרס הזהב בתחרות היוקרתית iF לעיצוב ייחודי ואיכות החומר
- Salesforce.com השיקה גירסה של מערכת ה- CRM שלה בעברית מלאה והתאמה לשוק הישראלי
מסע בתוך נתונים
ניתוח אנליטי של מסע באמצעות מחסן הנתונים.
לא תכננתי שהבלוג יהיה ממוקד בהיבטים ספציפיים של אפיון או עיצוב בתחום מערכות המידע. אבל לאחרונה שוב נתקלתי בסוגיה עסקית שהיא מהמעניינות ביותר בתחום מחסני נתונים ושמתברר שלא קל להתמודד איתה. הסוגיה מתייחסת לניתוח עסקי של "משהו" שיוצא למסע ועובר לאורכו במספר תחנות.
מאחר שסוגיות שיש בהם אתגר מחשבתי אני אוהב במיוחד בחרתי להציגה בבלוג ולסייע למי שעוסק בתחום של BI. תחום ה-BI הוא אחד התחומים המעניינים והמאתגרים ביותר בתחום ה-IT לדעתי. אני מאד אוהב תחום זה ברמה האישית ועוסק בו כבר כמעט 20 שנה.סוגי מסעות יש רבים וכמעט בכל תחום עסקי. להן מספר דוגמאות בכדי להמחיש מהו מסע: שילוח והפצה של משלוחים, ניתוח שרשרת הספקה, מסע קניות באמצעות כרטיסי אשראי, גלישה של לקוח באתר האינטנרט, מעבר של שיחה ברשת הטלפוניה הציבורית, מעבר של שיחת לקוח ב-call center של הארגון ועוד.
למעשה מסע הוא רשת של אפשרויות המובילות מנקודת המקור ועד נקודת היעד. אלא, שאם פונים למבנה הקלאסי באמצעותו מארגנים את הנתונים בתוך מבנה רב מימדי או סכימת כוכב מתקבלת מלכודת פנימית שכוללת את כל האפשרויות הקיימות למרות שרובן אינן רלוונטיות או לא קיימות בפועל. יתרה מכך, מבנה רב מימדי קלאסי אינו עונה במקרה זה על שאלות בסיסיות כמו למה נבחר סיגמט ספציפי ולאן הוא מוביל. הבעיה נובעת מכך שכל סגמנט במסע הוא אינדבידואלי ולכן הוא כולל את כל הנתונים הקשורים לאותו סגמנט. שגישה זו נכשלת בניתוח אנליטי שיווקי כי בניתוח השיווקי המרכיב החשוב הוא המסע עצמו ולא הסיגמנט הבודד.
למעשה שום כלי שאילתות אינו מאפשר השגת תשובות עסקיות טובות מעיצוב בסיסי זה. ברצף הסיגמנטים של המסלול, אין דרך סבירה לקבוע מהם המימדים העסקיים בעלי משמעות כאשר מנסים לקשור בין רשומות מידע חוצות. במיוחד, כאשר מדובר במבנה רב מימדי.
לאחר שמבינים את הדילמה של ניתוח המסע מתברר שיש פתרון פשוט. הפתרון מתבסס על הוספת 2 מימדים נוספים למודל הרב מימדי. המימדים מתארים את נקודת המוצא המקורית ונקודת היעד הסופי של המסע והם יהוו את הקשר עבור הסיגמנט הבודד.
הוספת 2 מימדים אלו יאפשרו לנתח לדוגמא עומסים ברשת הטלפונים ולקבל תשובה על המקורות והיעדים של שיחות היוצרות עומס גבוה על קו בין 2 נקודות מיתוג מסויימות ברשת.
פתרון זה יוצר למעשה שימוש ב-4 מימדים של תחנות המסע האפשריות. המימדים חייבים להיות עצמאיים לוגית בכדי לא ליצור קורלציה אבל זה אומר שצריך לתחזק את אותו מימד 4 פעמים או ליצור מימד אחד עם שמות נרדפים. יכולת הניהול צריכה להגזר מתוך יכולות כלי ההצגה של משתמשי הקצה.
ברגע שעושים שימוש מסוג זה אפשר להציג את תוצאות הניתוח האנליטי בצורה ויזואלת על גבי מפות דבר המוסיף מימד ויזואלי המאפשר הבנה מיידית של הסוגיה העסקית הנבחנת.
- רונן שמחון's blog
- 525 צפיות



פרסום תגובה חדשה